כבר הרבה שנים שאני רוצה לבנות גלאי מתכות, ולא מזמן נתקלתי במאמר שתאר גלאי כזה אבל עם טוויסט אלגנטי, שהייתי חייב לנסות אותו בעצמי. הגלאי מבוסס תוכנה.

כל גלאי המתכות מתבססים על תכונה פיזיקלית פשוטה: סליל של חוט מוליך משנה את ההשראות שלו כאשר הוא נמצא ליד מתכת. השראות זו היכולת להתנגד לשינוי הזרם הזורם דרכו. כאשר אנחנו מזרימים זרם חשמלי דרך סליל, הוא מייצר שדה מגנטי. ככה למשל עובד אלקטרומגנט. אבל השדה הזה משרה בסליל עצמו מתח בכיוון ההפוך לזה שחיברנו וזה מייצר זרם שמתנגד לשינוי שגרמנו. ההשראות תלויה בהרבה גורמים, אבל מה שמעניין אותנו היא התלות בחומר שעליו מלופף הסליל. (מחשבון ערך סליל)

כדי לגלות את המתכת אנחנו בונים מעגל שמשתמש בשינוי בהשראות בנוכחות המתכת כדי לסמן לנו את המצאותה. דרך פשוטה למימוש תהיה לבנות מתנד שהתדר של הציפצוף שהוא מפיק משתנה עקב השינוי בהשראות. גלאים מתוחכמים יותר ישמשו בשני סלילים, אחד משדר ואחד קולט, כדי שיעבדו כמו שנאי. במאמר שקראתי מוצא מעגל בסיס והעיבוד אחר כך מבוצע בתוכנה על ארדואינו, וזה כבר מעניין.

ציאנוטייפ, או הדפסת שמש בעברית, הוא תהליך פשוט ליצירת הדפסים שפותח לפני 180 שניה ומוכר בעיקר בגלל הגוון הכחול העמוק שלו. השיטה היתה נפוצה מאוד ביצירת עותקים של שרטוטים הנדסיים, כך שגם היום הם נקראים באנגלית blueprints.

כדי ליצור את ההדפס מערבבים שני חומרים (פריק אלומיניום סולפט ואשלגן פריציאניד) לתמיסה רגישה לאור אולטרה סגול (uv) אותה מורחים על הדף. על הדף מניחים שקף ועליו התמונה שרוצים להדפיס ואת כל זה מניחים בשמש. היכן שהחומר חשוף לאור, יתקבע הצבע הכחול, ואילו האזורים המוסתרים על ידי הקווים על השקף ישארו בהירים. זהו למעשה תהליך מאוד בסיסי ואיטי של צילום.

זהירות: אל תנסו את זה בבית

אחד הדברים שאני הכי אוהב זה לקחת פרויקטים ידועים ולגייר אותם למציאות הישראלית. וזה בדיוק כזה מין פרויקט. אפשר למצוא ביוטיוב הרבה סרטים שמסבירים איך לבנות תותח שכזה (חפשו spud gun(. אבל רובם משתמשים בצנרת אמריקאית וב pvc cement שאין להשיג בארץ

בטמבוריה המקומים קניתי את החלקים הבאים

• 30 ס״מ של צינור pvc של 4 צול
• מכסה לצינור 4 צול
• מתאם 4 צול ל2 צול
• מטר ועשרה של צינור 2 צול
• גומיות מתאימות
• ניפל ופקק חצי אינץ
• סטריפים גדולים

החיבור של החלקים נעסה בכח כאשר הגומיות מייצרות את האטימה.

לצורך מנגנון ההצתה, קדחתי שני חורים קטנים והברגתי דרכם ברגים שחיזקתי עם אומים ודיסקיות. עשיתי מבנה די מפואר כדי ליצור מרווח קטן בין שני המוליכים, אפשר היה גם סתם לעקם את הברגים. מהצד החיצוני לקחתי מצת חשמלי לכירים, פירקתי ממנו את המליכים לראש שלו וחיברתי לברגים בחוט. חשוב להקפיד לעטוף ולבודד את המגעים כדי לא להתחשמל (לא משנה איך גיליתי)

This is my solenoid motor. I started this project 3 years ago, and every now and then made some progress, and then forgot about it for another year. 

The Simon game was introduced in 1978 and been very popular ever since. Personally, I’m not very good at memory games, so I’ve decided to create a machine to help me. I’ve wanted to build such a machine for a long time, but as I’m not a mechanical designer, I could not find a practical solution that would hold everything I needed in place.

Lately I’ve got some inspiration from 3d wood puzzles, and RC airplane flight control surfaces using servo motors, and I finally had a basic idea of how It should look like.