לחשוב מחוץ לקופסא בימי הקורונה

(או: למה אנחנו חייבים להתחכם?)

הרבה מילים נשפכו על מידת ציות האוכלוסייה להוראות הקורונה, והאמון שיש או אין לציבור בגורמים הרשמיים. אינני בא לתת תשובה לנושא אך בשיחה עם חבר עלו כמה נקודות מעניינות

הטיעון המרכזי היה שלאזרח הנורמטיבי במדינות מערביות אין צורך בלחפש ”דרכים עוקפות” או התחכמויות. למה? כי הוא ממושמע ומבין שצריך לציית להנחיות. ואם כולם היו נוהגים לפי ההנחיות (שתכלס הן די פשוטות: תלבשו מסכות ותרחצו ידיים) אז לא היינו במצב שבו אנחנו היום בפתחו של סגר שני.

אז למה אנחנו לא כמו אזרחי אירופה הממושמעים ? גם כשזה עולה לנו בבריאות תרתי משמע?

חלק מזה נובע מהחיים בארץ, שמה לעשות, הם קשים. כל מי שחי בארה״ב מכיר בקיומה של ״המערכת״ או ״השיטה״. סט כללים מוגדרים שמסבירים את הדרך הנכונה לעשות כל דבר. מאכילת גלידה ועד תשלום מיסים. לעומת זאת, בהיותינו מדינה צעירה ללא מסגרות מסודרות, החיים הם קצת כמו שחיה נגד הזרם. כל משימה מצריכה הערכות מחדש, למצוא מה לא עובד טוב ואיך אנחנו עוקפים את הבעיה. וגם השחיתות שהולכת ונעשית קשה מצריכה למצוא את ״המאכר״ הנכון שישמן את גלגלי המכונה. תכונה נפלאה אם מנסים לפרוץ דרך חדשה בארץ לא נודעת, פחות מתאים כשנוסעים בכביש בין עירוני של 5 מסלולים ואתה עסוק בלזגז בין המסלולים ולהפריע לכולם.

אבל גם קודם לקום המדינה, ישבו תלמידי חכמים והתפלפלו בגמרא. מושג האיפכא מסתברא הוא מרכזי ובא לבטא תמיהה על דברים שהיפוכם נראה הגיוני יותר. שוב, אפשר לראות זאת כהתחכמות גרידא ותרגול פילוסופי, מאידך בעולם המודיעין זהו שמה של גישה שמציגה באופן שיטתי עמדה המנוגדת לגישה המקובלת בארגון וזאת כלקח ממלחמת יום הכיפורים שבא הקונצנזוס גרם לנו לעיוורון שעלה בחיי אדם.

אז מה עדיף ?

לדעתי, זה הצד השני של ״חושבים מחוץ לקופסא״ שאנחנו כל כך מתגאים בו. לפעמים גם כשהקופסא נופלת לנו על הראש אנחנו חייבים להתחכם ולדעת יותר טוב.

הפתרון הוא כמובן איפה שהו באמצע. חשוב לתת מקום ליצירתיות ולמחשבה מקורית, אבל צריך גם לפקח ושים לב שאנחנו לא מתחכמים סתם שלא לצורך ותמיד לשים לב לתוצאה הסופית, האם היא מקדמת את המטרות שלנו או פוגעת בהן.

Pin It
(Visited 49 times, 1 visits today)

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *