זהירות: אל תנסו את זה בבית

אחד הדברים שאני הכי אוהב זה לקחת פרויקטים ידועים ולגייר אותם למציאות הישראלית. וזה בדיוק כזה מין פרויקט. אפשר למצוא ביוטיוב הרבה סרטים שמסבירים איך לבנות תותח שכזה (חפשו spud gun(. אבל רובם משתמשים בצנרת אמריקאית וב pvc cement שאין להשיג בארץ

בטמבוריה המקומים קניתי את החלקים הבאים

• 30 ס״מ של צינור pvc של 4 צול
• מכסה לצינור 4 צול
• מתאם 4 צול ל2 צול
• מטר ועשרה של צינור 2 צול
• גומיות מתאימות
• ניפל ופקק חצי אינץ
• סטריפים גדולים

החיבור של החלקים נעסה בכח כאשר הגומיות מייצרות את האטימה.

לצורך מנגנון ההצתה, קדחתי שני חורים קטנים והברגתי דרכם ברגים שחיזקתי עם אומים ודיסקיות. עשיתי מבנה די מפואר כדי ליצור מרווח קטן בין שני המוליכים, אפשר היה גם סתם לעקם את הברגים. מהצד החיצוני לקחתי מצת חשמלי לכירים, פירקתי ממנו את המליכים לראש שלו וחיברתי לברגים בחוט. חשוב להקפיד לעטוף ולבודד את המגעים כדי לא להתחשמל (לא משנה איך גיליתי)

אחת הבעיות שנתקלתי במהלך הנסיונות ייחסתי להבדל בין המכסה האחורי בצנרת האמריקאית שניתן לפתוח בהברגה לבין המכסה הישראלי שהוא אטום לחלוטין. ואני חשדתי שזה מונע מאויר נקי להכנס פנימה ומפריע לפיצוץ. לכן קניתי ניפל חצי אינץ ופקק מתאים (הגודל לא קריטי). קדחתי חור מתאים, הברגתי את הניפל ומבפנים אטמתי עם אפוקסי.

התוצר הסופי נראה ככה

היו לי כחמש פעמים שהלכתי ולא הצלחתי לגרום לזה לפעול. רוב הבעיות היו קשורות לעניין ההצתה. ברגע שפתרתי אותן זה התחיל לעבוד כמו שצריך. בתור דלק השתמשתי בספרי לשיער מהסופרפארם ושק תפוחי אדמה כקליעים

הבעיה האחרונה שנשארה לי היא שהחיבורים לא בנויים לעמוד בלחץ שנוצר בעת הפיצוץ. התפו״א אומנם עף לטווח של 100-200 מטר, שזה מרשים ביותר, אבל אחד מחיבורי ה4 צול תמיד עף והתפרק. ולחפש גומיה שחורה בשדה קוצים זה לא כיף

בהתחלה חשבתי להוסיף ברגים שיחזיקו הכל במקום אבל נראה לי שאלך על פתרון יותר פשוט של ריתמה של סטריפים.

כמו כן, אם למרות ההזהרות בפתיח אתם כן הולכים לנסות את זה, כמה מילות אזהרה. ראשית להשתמש בזה רק בשדה פתוח רחוק מבניינים ואנשים. שנית זה עושה המון רעש שיכול להבהיל ילדים ו/או שכנים. ואזהרה למשתמש, הרתע די חזק אז להזהר, להחזיק חזק ולצפות לשרירים כואבים

This is my solenoid motor. I started this project 3 years ago, and every now and then made some progress, and then forgot about it for another year. 

The Simon game was introduced in 1978 and been very popular ever since. Personally, I’m not very good at memory games, so I’ve decided to create a machine to help me. I’ve wanted to build such a machine for a long time, but as I’m not a mechanical designer, I could not find a practical solution that would hold everything I needed in place.

Lately I’ve got some inspiration from 3d wood puzzles, and RC airplane flight control surfaces using servo motors, and I finally had a basic idea of how It should look like.

את שנות בית הספר התיכון העברתי במסדרונות האפלים של אורט סינגלובסקי. הרבה מהשעות שם הוקדשו למחשבה כיצד לפוצץ את המקום, ובאופן כללי די שמחתי לעזוב. אין לי ממש זכרונות טובים משם ולהגיד שלא אהבתי ללמוד שם תהיה לשון המעטה.

המשמעת היתה קפדנית. אנחנו היינו המחזור הראשון שהורשה לבוא בג׳ינס. איזו פריצת דרך. כשמורה נכנס/ה לכיתה, כולם היו צריכים לקום. מרבית המורים המקצועיים היו יוצאי ברית המועצות (אז, עוד לא לשעבר) והדוקטרינה הסובייטית היתה נר לרגליהם מבחינה פדגוגית. המפחיד מכולם היה מר צ׳קירוב, אחראי המשמעת, שחדרו זכה בכינוי ״מרתף העינויים של הק.ג.ב״

לפני כמה ימים אחותי שכנעה אותי לבוא לסדר את המחסן בבית הישן של הורי. תוך כדי חיטוט במגרות ומיון של ארגזים מצאתי כמה דברים שבניתי באותן שנים. והאמת, הייתי מופתע מעצמי.