Category Archives: Business/Managment

אתם לא מבינים

בחג התארחנו אצל חברים. אחד האורחים סיפר כי הוא מוכר יצירת אומנות כNFT. ״אתם לא מבינים, זה דבר אחר לגמרי״ אמר וכולם הצטרפו לשיחה ומילים כמו 0.6 איטריום נזרקו לאוויר

אני חייב להודות שאני טיפה סקפטי. כמי שחווה את בועת הדוט קום וסיפורי ה״כלכלה החדשה״ אני נוקט גישה זהירה לסיפורים על עולם חדש ומופלא. אני גם לא מאמין בהתעשרות בין לילה ללא מאמץ.

זה כמו לקנות אמנות, הוא ניסה להסביר. הערך רק עולה. אבל במקרה של אומנות יש לך פיקאסו לתלות על הקיר. פה אין לך כלום. זה פיקציה. הקשנו.

Andy Warhol: The Pop Art king
Continue reading אתם לא מבינים

איך (לא) להרוס לעובדים את חדוות היצירה

באחד מספריו, מספר דן אריאלי על מחקר שערך. במהלך ניסוי, נתבקשו תלמידים לפתור דף עם תרגילים בתמורה לתשלום סמלי. כשסיימו את הדף הגישו אותו לבוחן ששילם להם את הסכום המובטח. הניסוי נערך בשלושה תסריטים: בראשון הם נתבקשו לרשום את שמם, הבוחן סקר את הדף שלהם ושם את הדף בערמה. בשני הם לא רשמו את שמם, הבוחן הציץ קלות לפני שהניח את הדף, ובשלישי הדף נגרס מול עיניהם מבלי שנבדק כלל.

המסקנה הברורה מהניסוי היא שאנשים הם לא רובוטים שיעשו כל דבר בשביל כסף, אלא רוצים גם להרגיש שעבודתם מקבלת הערכה ותורמת ערך.

ואכן מנהלים מודרניים רבים דואגים להביע הערכה מתמדת לעובדים, ומסבירים ארוכות על הערך המוסף שהמוצר תורם לאנושות. אבל בדיוק כמו ילדים, עובדים מסתכלים על מה אתם עושים ולא רק מה אתם אומרים, וייתכן שאתם גורמים להם להרגיש שעבודתם נגרסת מול העיניים, ואתם לא מודעים לזה בכלל.

Continue reading איך (לא) להרוס לעובדים את חדוות היצירה

לחשוב מחוץ לקופסא בימי הקורונה

(או: למה אנחנו חייבים להתחכם?)

הרבה מילים נשפכו על מידת ציות האוכלוסייה להוראות הקורונה, והאמון שיש או אין לציבור בגורמים הרשמיים. אינני בא לתת תשובה לנושא אך בשיחה עם חבר עלו כמה נקודות מעניינות

הטיעון המרכזי היה שלאזרח הנורמטיבי במדינות מערביות אין צורך בלחפש ”דרכים עוקפות” או התחכמויות. למה? כי הוא ממושמע ומבין שצריך לציית להנחיות. ואם כולם היו נוהגים לפי ההנחיות (שתכלס הן די פשוטות: תלבשו מסכות ותרחצו ידיים) אז לא היינו במצב שבו אנחנו היום בפתחו של סגר שני.

אז למה אנחנו לא כמו אזרחי אירופה הממושמעים ? גם כשזה עולה לנו בבריאות תרתי משמע?

Continue reading לחשוב מחוץ לקופסא בימי הקורונה

מוצרים וחלומות

אחת התופעות המוזרות שקורות בזמן האחרון הוא התנהגות הבורסות בארצות הברית. בזמן שמגפת הקורונה משתוללת ברחבי המדינה וגובה אלפי קורבנות, עשרות מליונים של מובטלים ואין ספור חברות נסגרות בכל יום, וול סטריט חווה עליות שערים.

אינני מתיימר לתת הסבר כלכלי לעניין, קטונתי מלהסביר דברים שגדולים וחכמים אינם יודעים. אבל זה הזכיר לי פגישה שהייתה לי פעם עם אחד המנכ״לים הבכירים בהייטק הישראלי. החברה שניהל נסחרה בבורסות ברחבי העולם במספרים שגרמו לי סחרחורת. באותה תקופה שנפגשנו ערך המניה ספג מכה וצלל בכמה סדרי גודל (אל דאגה, עדיין דובר במיליוני דולרים). מן הסתם, הנושא עלה גם בשיחתינו והוא שיתף אותי בכמה מהבנותיו בנושא.

Continue reading מוצרים וחלומות

retrospective

Six years ago we opened a startup with the hope of providing online tools for psychotherapists. At the time we encountered a lot of resistance from the medical community and mental healthcare practitioners. 

The need for online therapy was obvious to me from the beginning. We met so  many people who needed remote assistance. People who are living in rural areas, people with physical disabilities or victims of shame related issues like drug abuse and prostition that will not go and meet with a “conventional” professional. 

Back then, suggesting that patients and practitioners will not be sitting in the same room, was considered blasphemy. Introducing technology and getting people sit in front of a screen was heradory. Regulatory problems were piling up. It seemed therapists were not immuned themselves from the fear of change.

Fast forward to current days and we are in the middle of the coronavirus cricess. Whole communities are on lockdowns, health organizations are suggesting social distancing and avoiding meetings and gatherings. Diagnosed patients are quarantined.

There is a lot of confusion and frustration in the public. It’s been a long time since humanity had more questions than answers. The lack of data ignites fear of the unknown. What we do know is not less troubling. And getting outside the daily routine causes a lot of anxiety.

So in a sense the COVID19 is highlighting both need and solution legitimacy. I also see tech companies are finding solutions to overcome the issues, in order for  people to receive the help they need.

For us, it’s too late. We ran out of funds and closed shop. But it’s always fun to look back, feel self righteous and say I TOLD YOU !

סודות האטום של ישראל

לפרוייקט שאני בונה הייתי צריך חתיכה של פרספקס. זה הפלסטיק השקוף הזה. אתם יודעים כמה עולה חתיכה של 20 על 30 ס״מ ? האמת, שגם אני לא. חיפשתי ברשת במשך שעה, מצאתי אתרים של יותר מ10 ספקים שונים , על חלקם קיבלתי גם המלצות בפורומים ובאף אחד מהם לא הופיע מחיר. בכמה יש טלפון לפניות, באחרים יש טופס פניה להצעת מחיר. בשאר יש פשוט הרבה מלל שיווקי חסר משמעות. כפתור קניה ? אין

Continue reading סודות האטום של ישראל

קוד בירושה (לגאסי)

לפני מספר ימים נקראתי בדחיפות לייעץ בישיבה עם מנכל של חברה מסוימת. המתכנתת שתיחזקה את המערכת העיקרית של אותה חברה הודיעה שהיא מתפטרת והיה צריך להחליט מה לעשות.

המנהל שאחראי על הנושא היה מיואש עוד הרבה לפני זה. המערכת המדוברת נכתבה לפני מעל ל20 שנה וככזו היתה מורכבת ממגוון טכנולוגיות מיושנות, שפות טכנות שפסו מהעולם והמון המון בעיות לתחזק ועל כך זה גם לקוחות עם דרישות חדשות. רוב הזמן עבר בכיבוי שריפות בעוד אותו עניין לפתח מוצרים חדשים בטכנולוגיה עדכנית, וכל המורשת הזו גם ככה ישבה לו כאבן ריחיים. ההתפתרות היתה רק הקש ששבר את גב הגמל.

Continue reading קוד בירושה (לגאסי)

בראשית והרכבת

השבוע שוגרה לחלל החללית ״בראשית״. התגובות נעו בין ברכות נלהבות לטרוניות בסגנון ״איך יכול להיות שאנחנו שולחים חללית לירח אבל לא מצליחים להפעיל רכבת בין תל אביב לירושלים.״

היו גם תלונות על כך שב100 מליון דולר שעלה הפרויקט, אפשר היה לעשות הרבה דברים טובים, כמו לשפר את מערכת הבריאות הקורסת. כמובן שהפרויקט הוא יוזמה פרטית, ואם כבר, אז התרומה של המדינה היתה פחות ממינימלית כך שלא נגרע הרבה מהתקציב הממשלתי.

אבל בכל מקרה קשה להתעלם מהטיעון שבבסיסו הפער בין היכולת הטכנולוגית הגבוהה שיש בארץ, לבין מימושה בחיי היום יום כפי שחווה אותה האזרח הקטן.

כמהנדס למדתי שלא הכל אפשר או צריך לפתור בעזרת טכנולוגיה. לפעמים צריך לחפור עמוק לשורש הבעיה, להבין מאיפה היא נובעת ולבצע שם את התיקון, באופן שיקרין החוצה ויעלים את הליקויים

קטונתי מלהציע פתרונות לשיפור המצב בארץ. אבל בהחלט אפשר להצביע על כשל בהבנה מערכתית ובהוצאה של היכולות הגבוהות לפועל לטובת שיפור של התשתיות והשרות במדינה.

שבע טעויות נפוצות בדרך לסטארט-אפ

בפוסט הקודם סיפרתי על מפגשים עם יזמים חדשים וההפתעה מחוסר הידע על המצפה להם. הפעם אנסה לנפץ מספר טעויות בסיסיות שעולות לא פעם משיחות כאלו

Continue reading שבע טעויות נפוצות בדרך לסטארט-אפ

יש לי רעיון לסטארט-אפ

דומה שאין דבר יותר ישראלי מהמשפט ״יש לי רעיון לסטארט-אפ״ וחברו הטוב ״בואנה, זה רעיון לסטארט-אפ״. כיאה למעמדינו כאומת הייטק, המח היהודי לא נח וממציא כל רגע עוד רעיונות בדרך לאקסיט המובטח.

לא מזמן השתתפתי בכינוס שכלל מספר יזמים צעירים. הרשמים שליוו אותי בדרך הביתה, יצרו כמה סדקים בתדמית ה״סטרטאפ ניישן״ שבה כל אחד יכול להפוך בן לילה למליונר

Continue reading יש לי רעיון לסטארט-אפ