אחד היתרונות הגדולים של הסגר שנכפה עלינו עקב מגפת הקורונה, הוא הרבה זמן פנוי. והשעמום, כמו שמסבירים הרבה מחנכים, הוא אבי היצירה. באחד הימים החלטתי להגשים חלום ישן ולגדל צמחים בצורה הידרופונית.
הידרופוניקה הינה שיטה לגידול צמחים ללא תלות באדמה, אלא על בסיס מים המכילים חומרי הזנה (דשן). מיתרונות השיטה אפשר לכלול את זה שאין מחלות הבאות מן הקרקע, צמחי בר שיש לחסל, או אדמה שיש לעבד. ניתן לגדל צמחים בצפיפות רבה (ואפילו לגדל צמחים במספר קומות). ההידרופוניקה גם חסכונית במים, מכיוון שהמיכלים בהם גדלים הצמחים משתמשים במערכת מים סגורה הממחזרת מים.
לאחר כמה שעות של צפיה בסרטוני הדרכה ביוטיוב, גיבשתי תוכנית והתגנבתי אל המשתלה הקרובה כדי לרכוש שתי אדניות ותחתית אחת. ספוג ירוק מהסוג שמשמש לסידורי פרחים, ושלוש חבילות של זרעים (מלפפון חסה ופטרוזיליה).
דברים נחוצים אחרים, שהיו לי בבית: משאבת מים קטנה, שאריות של צינורות גומי, דשן נוזלי (באדיבותה של גננת הבית) וסלסלות בקוטר 2 אינצ. אני הדפסתי במדפסת תלת מימד, אבל אפשר גם להכין מגביעים של מעדני חלב.
השלב הראשון היה הכנת המכסה שיחזיק את הסלסלות, לצורך כך לקחנו את התחתית של האדנית, וקדחנו בה 4 חורים בקוטר 2 אינץ. מכיוון ואין לי מקדח כוס מתאים, ניסינו מספר שיטות כולן חורניות וברוטליות ליצירת החורים, ובסוף שייפנו אותם לגודל המתאים בעזרת דרמל. זה לא חייב להיות יפה או מדוייק, אלא רק להחזיק את הכוסיות בלי שיפלו למטה.
השלב הבא היה קדיחת חורים בעציץ העליון לצורך יצירת הסירקולציה. רוב הסרטונים שראיתי קדחו אות החורים בתחתית העציץ. לי זה נראה בעייתי. ראשית זה מחייב משאבה חזקה ותיאום בקצב המילוי והריקון. יתרה מזאת, בזמן שאין מתח למשאבה העציץ העליון מתרוקן כולו ולכן גם הצמחים נשארים בלי מים וגם יש שיטפון בכל הבית. לכן בניתי פתרון המוכר לאקווריומיסטים כתיבת overflow, או בעברית פשוטה: קדחתי שני חורים בחלק העליון של העציץ, בגובהה מפלס המים הרצוי. בחור אחד העברתי את הצינור שמגיע מהמשאבה, ולחור השני חיברתי את צינור הניקוז.
לבסוף הנחתי את שני העציצים אחד על השני באמצעות שתי פיסות עץ, מלאתי מים וחיברתי את המשאבה לחשמל שתתחיל לרוץ, והוספתי דשן נוזלי למים לפי ההוראות על העטיפה. במקביל אשתי הנביטה את הזרעים בצלחת עם נייר מגבת ספוג במים למשך 3 ימים, עד שהתחילו לצאת שורשים ועלים.
כאשר הנבטים נראו מוכנים דיים, הנחנו אותם בתוך הספוג, כאשר העלים מבצבצים מלמעלה. הספוג משמש רק כדי להחזיק את הצמחים מבחינה מכאנית כאשר את כל החומרים הם מקבלים מהדשן שמוממס במים, כך שכל פתרון אחר שיכול להחזיק אותם במקום יעבוד גם הוא.
זהו, עכשיו צריך רק לחכות.
ולאחר שבועיים…
במאמר שקראתי לאחרונה גיליתי שתותים מאוד מתאימים לשיטת הגידול הזו, מבטיח לעדכן בעונה
עדכון לאחר כ6 שבועות: החסות לא הצליחו (אם כי צמחו יפה בעציץ קונבנציונאלי). המלפופנים לעומת זאת צמחו לשיחים ענקיים, הייתי צריך לבנות תמיכות שיחזיקו אותם, והשורשים מילאו את כל העציץ. ולבסוף זכינו בכמה מלפפונים טעימים
מגניב!