קבלת החלטות בתנאי חוסר וודאות

אחד מחברי פרסם את הפוסט הבא בפייסבוק:

image

אותי זה מאוד שישעשע.

בהתחלה כעסתי על עצמי למה אני תמיד ישר קופץ ואיך פספסתי את הכסף.

אחר כך חשבתי על עוד קצת.

נכון שעדיף לדעת את העובדות לפני שמקבלים החלטה, אבל האם זה תמיד אפשרי?

הרי יש מקרים שזה מאוד קשה או מסובך לברר את הפרטים, כך שהמשאבים הנדרשים אינם בידינו. או שיתכן שהמאמץ הדרוש פשוט אינו כדאי. לפעמים יש לנו מגבלת זמן או דד-ליין ואנחנו חייבים לקבל החלטה כשידוע לנו שלא נוכל לברר את כל מה שצריך. ויש גם מיקרים שישנו צד שמסתיר מאתנו נתונים או אפילו מנסה להזין אותנו במידע שגוי (כמו מתחרה מסחרי או אויב צבאי).

קוראים לזה קבלת החלטות בתנאי חוסר וודאות.

הבעיה המרכזית באי הוודאות היא שהיא יכולה לגרום לשיתוק ואי קבלת החלטה, אבל גם זו סוג של החלטה. אז מה עושים? בדרך כלל הכלי השימושי לכך הוא ניתוח סטטיסטי של האפשרויות, והבסיס המתמטי בנושא קיים כבר מהמאה ה-17.

אז אנחנו מנסים לאסוף את הידע שכן יש לנו, מוסיפים מספר הנחות סבירות ומקווים לטוב. במקרה שלנו, אנחנו יודעים שחברות התעופה מנסות להפעיל את המטוסים כמה שיותר כך שיש סבירות גבוהה שהמטוס יהיה באוויר (כי זה מה שבעצם הם מתוכננים לעשות) ולכן עדיף לבחור באופציה לא לקפוץ.

בספר ״תעתועי האקראיות״ מביא נאסים טאלב בעיה שנקראת ״הברבור השחור״ : במקרים שתופעה מופיעה בהסתברות נמוכה, אנשים נוטים להתעלם ממנה. מה שגורם להם להפסדים אדירים הוא המחיר שעלינו לשלם במקרה שהתופעה כן מתרחשת ולא התכוננו אליה. כלומר גם אם הסטטיסטיקה הייתה הפוכה, ומטוסים היו בדרך כלל על הקרקע, האם היינו רוצים לקחת את הסיכון שדווקא כשנקפוץ הוא יהיה באוויר?  דווקא במקרה הזה, האפשרות למוות גורמת לנו לבחור את הערוץ “הסולידי״ ולא משנה מה ההסתברות שלנו להצליח בהימור.

ובכלל, כמה זה מספיק נתונים? מחקר שנעשה לא מזמן הראה כי אנשים נוטים לחשוב שהם ״מומחים״ לנושא לאחר שבילו זמן קצר בקריאה של מספר מועט של אתרים באינטרנט (אפקט דונינג-קרוגר) וזאת אפילו בלי לשקלל את עניין מהימנות המידע. מאידך אפשר בנקל למצוא את עצמנו מופגזים בהררי מידע שעלינו לנפות ולעבד.
וגם כשיש בידינו מספיק נתונים, האם אנחנו יודעים לנתח אותם ולקבל החלטות מושכלות? למשקיע המפורסם וורן באפט יש לא מעט אמירות שמסתכמות ב ״אל תשקיעו בדברים שאתם לא מבינים בהם״. נתונים הם בסופו של דבר רק הבסיס. מעליהם צריך להוסיף מחשבה ושיקול דעת. קבלת החלטה היא מטבעה עניין אישי וסובייקטיבי, ואין שום אלגוריתם דטרמיניסטי שיכול לעבור על כל המידע ולקבל את ההחלטה ״הנכונה״

ובכל מקרה, עם מטוסי הנוסעים הגדולים שיש היום, גם כשהוא חונה על הקרקע, עדיין מדובר בנפילה מגובה של 2-3 קומות. נראה לי שהייתי מוותר.