שלב 1: שרטוט המעגל
אני משתמש בEAGLE שהיא די נפוצה
שלב 2: עריכה
מכיוון שמדובר במעגל עם צד אחד בלבד, הכי נח וכדאי לערוך ידנית.
מכייוון שאיכות התוצר הסופי היא לא ברמה מסחרית כדאי להשתמש במוליכים עבים במיוחד (0.6096)ו ולדאוג למרווחים גדולים (35mil) בינהם על מנת למנוע קצרים ונתקים. בשכבה אחת
גם אין צורך במשטח אדמה, ומכיוון שכדאי ממילא לשמור על מרווחים גדולים ממנו, הוא יוצא לא אפקטיבי, אם כי מקטין את כמות הנחושת שצריך להוריד מהמעגל
שלב 3: הדפסה
מצריך מדפסת לייזר ! אינק-ג’ט לא יעבוד. השתמשתי בשקפים, אך מסתבר שזהו מוצר שהולך ונעלם. 73 ש”ח באופיס דיפו. באינטרנט יש הרבה שיטות חלופיות הכל מדפי נייר עיתון כרומו ועד דפים להדפסת תמונות. לא ניסיתי. מה שכן ניסיתי ואני לא ממליץ זה להשתמש
בשקפים רגילים שלא נועדו למדפסת לייזר. יש להם נטיה להנמס בתוך המכונה (זוכרים איך הם יוצאים חמים ונעימים ביום חורף קר?) ומצריך לקרוא לטכנאי והסברים לבוס (כי למי יש לייזר בבית ?)
שלב 4: העברה ללוח
ראשית זקוקים ללוח מצופה נחושת. 15 ש”ח ללוח של 10 על 10 ס”מ (אבן אלקטרוניקה, שד’ הר ציוון 22) מכיוון שהמעגל שלי קטן גזרתי אותו במספרים לגודל המתאים.
עכשיו לקטע הבעייתי בכל העסק, העברה של ההדפסה לנחושת. הטכניקה היא פשוטה, אבל מצריכה אימון:
מחממים מגהץ לחום בינוני. שמים את המגהץ על הלוח לחצי דקה לחימום ראשוני. מורידים את המגהץ ומצמידים את השקף לנחושת (כאשר הדיו כמובן פונה לנחושת). מכסים בדף ומגהצים עוד דקה או שתים.
הבעיה שאם החום נמוך מדי, הדיו לא ימס ולא יעבור ואם החום גבוהה מדי אז הוא ימס לשלולית שחורה אחת גדולה. אין מנוס מניסוי ותעיה. ניתן להשתמש באותו לוח ולנקות אותו באצטון בין כישלון אחד לשני.
לסיום, נותנים ללוח להתקרר קצת ואז טובלים אותו במי סבון לדקה על מנת לשחרר ממנו את הפלסטיק. ניתן לבצע תיקונים קטנים בעזרת טוש בלתי מחיק (כזה כמו שכותבים על דיסקים)
שלב 5: צריבה
 
דרוש : פריק כלוריד.
בניגוד למה שאולי קראתם במקומות אחרים, כבר לא מגיע בגרגרים, אלא בבקבוק של נוזל מדולל. 1 ליטר עולה 65 ש”ח אצל לוי לבל (דרך מח חם בגין 44)ו מומלץ : כפפות לטקס ופינצטה מפלסטיק (כדי לא להרוס לכם את הידים וכל דבר מתכתי אחר שחשבתם להשתמש
בו)
ממלאים קופסא (אני השתמשתי בכזו של אוכל מוכן) בפריק כלוריד בגובהה של ס”מ ושמים בתוכו את המעגל. מחכים בין 10 לשעה כאשר כדאי לערבב כל כמה דקות. אני מנחש שהחומר מתחמצן, ולכן לוקח לו יותר זמן כל פעם. בסיום מדללים בהרבה מים ושופכים לשרותים. את
המעגל מנקים מהדיו בעזרת אצטון.
שלב 6: קדיחה
אם יש מקדחה קבוע, זה הכי טוב. דרמל גם יעשה עבודה מדויקת יותר. ואם אין ברירה, גם מקדחה ביתית נטענת תעשה מה שצריך (אם כי שברתי 3 מקדחים בדרך).
מקדח 0.8 מ”מ מתאים לרוב הרכיבים, ו1 מ”מ לגדולים.ו גם כאן הייתי ממליץ להתאמן על אחד הנסיונות נפל מהשלב הקודם לפני שמחרבים את המעגל המוצלח.
זהו, עכשיו נשאר רק להרכיב את הרכיבים ולהלחים
בהצלחה
שאני יכולה להצטער שלא הלכתי לעבוד בתעשייה האווירית בעסקי מעגלים חשמליים.
טוב, לא באמת נורא מצטערת, זה רק מסקרן אותי מאד להכין משהו כזה.
ונניח שהייתי מכינה אותו, מה עושים עם זה?
אפשר להזמין לוח כזה מודפס באיכות גבוהה יותר ב15$
אפשר וגם נעשה, אבל אז מה הכיף ?
פעם עשיתי מעגלים כאלה (בתיכון במגמת אלקטרוניקה), אבל את הציור של הקווים עשינו בלטרסט (letraset)
והחומצה המגעילה הזאת שהשתכשכנו בה כמו טיפשים..
אבל היה כיף