אחד המקרים התדירים שפוגשים כמנהל הוא כששני מנהלי מחלקות לא מסכימים בינהם.

לא שתמיד אמורים להגיע להבנה, ובסופו של דבר תפקידו של המנכ״ל הוא לקבל את ההחלטות שאף אחד אחר לא יכול או רוצה לקבל. אבל יש בעיה עקרונית ומתסכלת מתחת לדברים. אנסה לתאר מקרה דימיוני אך מייצג.

ראשון נכנס בהיסטריה מנהל התיפעול: ״מה הם חושבים לעצמם? שאני יכול להכין מהיום למחר מוצר לא סטנדרטי? אני לא יכול להחזיק מלאי של הכל. עכשיו אני צריך לטרטר את הספקים שלנו בהיסטריה, להכין תעוד… וכו וכו וכו״

ישר אחרי זה היה נכנס איש המכירות כולו אדום מכעס: ״אני עובד כבר חודשים על העסקה הזו. זה לקוח גדול וחשוב ומה שהוא מבקש זה חשוב. מאיפה הם חושבים מגיע הכסף אם לא נמכור כמה שרק אפשר?״

כמובן ששניהם צודקים.

בבסיס הדברים עומדת הנחת היסוד הבאה: ״אם הם רק היו מבינים באמת את הבעיה שלי, הם לא היו מבקשים מה שהם מבקשים״. אגב, אפשר לראות את אותה טענה גם בוויכוחים פוליטיים או כשאנשים מנסים להטיף לאורחות חיים מסויימות.

זה נכון ולא נכון באותה מידה. לכל אחד יש הרבה בעיות על הראש, ויש מערכת דרישות וערכים (תעסוקתיים/פוליטיים/אחרים) שאנחנו מנסים לעקוב אחרים . שום דבר בימינו הוא לא פשוט. וכדי לבצע את העבודה שלנו עלינו להתמקד במה שיאפשר לנו לבצע אותה על הצד הטוב ביותר. וגם הצד השני, בסך הכל צודק בטיעונים שהוא מציג שכן גם לו יש את הנושאים שחשובים לו בחיים. הבעיה המרכזית היא שהנושאים והבעיות של הצד השני לא תמיד חופפות את שלנו (אם בכלל)

כמנהל ניסיתי לתקוף את הבעיה מכמה כיוונים:

הכיוון הראשון הוא חינוך (בבית הספר של ביתי קוראים לזה ״האחר הוא אני״). הייתי שולח את המהנדסים לבקר במפעלי הייצור, את אנשי התפעול לפגוש לקוחות וכולי. כך באמת אנשים היו נחשפים לעולם של המחלקות האחרות ולבעיות שהם מתמודדים איתן. בשאיפה שאיפה שהוא במאחורנית של הראש תהיה להם קצת יותר הבנה למה הצד השני מסוגל או לא מסוגל לעשות.

הכיוון השני הוא לישר קו בין המחלקות ולתאם את הפעילות שלהם. אם קו היצור שלך הוא קשיח, אתה חייב לחזק את מחלקת המכירות שלך שתהיה מסוגלת להגיד ללקוח ״לא, כזה אין לנו״. אם אתה בוטיק שמספק דברים לפי הזמנה, מערכת הייצור שלך חייבת להיות גמישה ולהשתמש בכלים כמו lean ו agile.

וכמובן שבסופו של דבר מדובר בהמון תקשורת שצריך לעודד ולטפח מהשלב הראשון. אם תושיב את אנשי הפיתוח עם אנשי התפעול כדי לבדוק את מידת הייצוריות של מוצר כשהוא עוד בשלב התכנון הראשוני זה יחסוך המון צעקות כשקו הייצור נעצר בגלל תקלה… בעיות הרבה יותר קל לפתור כשהן קטנות.