ציאנוטייפ, או הדפסת שמש בעברית, הוא תהליך פשוט ליצירת הדפסים שפותח לפני 180 שניה ומוכר בעיקר בגלל הגוון הכחול העמוק שלו. השיטה היתה נפוצה מאוד ביצירת עותקים של שרטוטים הנדסיים, כך שגם היום הם נקראים באנגלית blueprints.

כדי ליצור את ההדפס מערבבים שני חומרים (פריק אלומיניום סולפט ואשלגן פריציאניד) לתמיסה רגישה לאור אולטרה סגול (uv) אותה מורחים על הדף. על הדף מניחים שקף ועליו התמונה שרוצים להדפיס ואת כל זה מניחים בשמש. היכן שהחומר חשוף לאור, יתקבע הצבע הכחול, ואילו האזורים המוסתרים על ידי הקווים על השקף ישארו בהירים. זהו למעשה תהליך מאוד בסיסי ואיטי של צילום.

את הערכה קניתי באליאקספרס והיא עלתה 16 ש״ח (קישור). היא מכילה שני בקבוקים עם החומרים, פיפטות, קערה לערבוב, מברשת ודף הוראות בסינית. למזלינו יש המון מדריכים ביוטיוב שמראים מה צריך לעשות.

כמו כן יש צורך במדיה עליה נדפיס. נייר מהמדפסת לא מתאים כי יש צורך לטבול אותו במים ודף רגיל יתפורר. אני השתמשתי בדף עבה (160 גר) שחתכתי לרבעים. אפשר גם להשתמש בקרטון, דפים שמיועדים לצבעי מים ואפילו בדים.

לוקחים בעזרת הפיפטות 2 מ״ל (שזה בערך קווץ אחד) מכל נוזל ומערבבים בקערית. זה מספיק כדי לכסות דף A4 אחד. אם זה נגמר באמצע תמיד אפשר להוסיף עוד. בעזרת מברשת מורחים שכבה דקה ואחידה על הדף. אם משתמשים במברשת ספוג (אני גנבתי מאשתי, אבל אפשר לקנות בטמבוריה) התהליך יוצא יותר אחיד, למברשת המקורית יש אפקט יותר ״אמנותי״. אפשר לכסות את כל הדף, להשאיר שוליים ביד חופשית או ישרים בעזרת מסקינגטייפ.

בסיום מניחים להתייבש. את כל התהליך צריך לעשות בחדר חשוך יחסית ובוודאי לא באור שמש. לכן הכנתי את הדפים בערב והשארתי אותם להתייבש למשך הלילה כשהצד המרוח כלפי מטה והאור כבוי.

בבוקר שמתי אותם בתוך קופסא והוצאתי כל פעם דף אחד. את הכל לקחתי למרפסת והתחלתי לנסות. שמתי את הדף ועליו הנחתי חפצים ושקף עם כיתוב. מעל הכל שמתי חתיכת זכוכית שתחזיק את הכל במקום. הנסיון הראשון היה כדי למצוא את זמן החשיפה הנכון. השתמשתי בשיטה שמוכרת למי שאי פעם פיתח פילם של מצלמה. כל חמש דקות כיסיתי בקרטון יותר ויותר מהתמונה וכך נוצרו לי כמה פסים שכל אחד בזמן מצטבר אחר.

השלב הבא הוא לשטוף את החומר העודף מעל התמונה. מכינים קערה עם כליטר מים ומוסיפים קצת חומץ לבן. מניחים את הדף במים תוך כדי שמזיזים את הדף או הקערה כשתים שלוש דקות כדי שהחומר ישטף לגמרי מהדף. האזורים הבהירים שאחרי החשיפה הם בעלי גוון ירקרק הופכים לכמעט לבנים, והכהים שנראים שחורים מקבלים את הגוון הכחול המיוחד.

בסיום שטפתי קצת בברז במים נקיים ותליתי ליבוש. שוב, עדיף לעשות זאת בתוך הבית ולא בשמש כי ההדפס עוד לא לגמרי יציב. בחרתי ברבע שעה כזמן שנראה לי הכי מתאים. אבל כל דבר בין עשר לעשרים דקות היה מתאים גם.

עכשיו אפשר להיות יותר יצירתיים. פרחים וצמחים בעלי קווי מתאר מורכבים יוצאים מדהים. אפילו סתם גבעול פטרוזליה מהמקרר או פרח מהגינה יראו אומנותיים מאוד

אחרי הבישול בשמש

והתוצאה

באינטרנט אפשר למצוא עוד רעיונות למשחק בצבע והניגודיות על ידי טבילה במים עם מי חמצן, מלבין כביסה ואפילו תה מרוכז