בחג התארחנו אצל חברים. אחד האורחים סיפר כי הוא מוכר יצירת אומנות כNFT. ״אתם לא מבינים, זה דבר אחר לגמרי״ אמר וכולם הצטרפו לשיחה ומילים כמו 0.6 איטריום נזרקו לאוויר
אני חייב להודות שאני טיפה סקפטי. כמי שחווה את בועת הדוט קום וסיפורי ה״כלכלה החדשה״ אני נוקט גישה זהירה לסיפורים על עולם חדש ומופלא. אני גם לא מאמין בהתעשרות בין לילה ללא מאמץ.
זה כמו לקנות אמנות, הוא ניסה להסביר. הערך רק עולה. אבל במקרה של אומנות יש לך פיקאסו לתלות על הקיר. פה אין לך כלום. זה פיקציה. הקשנו.
פורטרן היא הסבתא רבא של כל שפות התכנות. היא היתה שפת העל הראשונה. כבר ב1969 יוצרי בייסיק (שהושפעו ממנה רבות) תיארו אותה כמיושנת. מה שלא מפריע לה להיות רלוובנטית גם היום. אם אתם משתמשים בתחזית מזג אויר, ניתוח של פיצוצים גרעינים, סימולציה של חורים שחורים או כל דבר שמצריך ספרית חישובים מתמטית כבדה אתם כנראה נסמכים עליה.
לפני זמן מה פרסם חנן כהן בארכיון ספרות המחשוב הישראלי שהוא סרק את ספר הלימוד של כאוניברסיטה העברית. וכחובב היסטוריה של המחשוב זה פגע בשני עצבים חשופים. ראשית זה נראה כמו אחיו התאום של ספר ללימוד פסקל מאותה הוצאה שהוא הראשון קניתי כנער אחרי שמצאתי עותק בסיפריה של אורט סינגלובסקי. הסיבה השניה שוכנת במחיצת הארכיון במחשב שמכיל קודי מקור ישנים שהעתקתי מהמחשב עבודה של אבא שלי ז״ל.
זהירות: אל תנסו את זה בבית
אחד הדברים שאני הכי אוהב זה לקחת פרויקטים ידועים ולגייר אותם למציאות הישראלית. וזה בדיוק כזה מין פרויקט. אפשר למצוא ביוטיוב הרבה סרטים שמסבירים איך לבנות תותח שכזה (חפשו spud gun(. אבל רובם משתמשים בצנרת אמריקאית וב pvc cement שאין להשיג בארץ
בטמבוריה המקומים קניתי את החלקים הבאים
החיבור של החלקים נעסה בכח כאשר הגומיות מייצרות את האטימה.
לצורך מנגנון ההצתה, קדחתי שני חורים קטנים והברגתי דרכם ברגים שחיזקתי עם אומים ודיסקיות. עשיתי מבנה די מפואר כדי ליצור מרווח קטן בין שני המוליכים, אפשר היה גם סתם לעקם את הברגים. מהצד החיצוני לקחתי מצת חשמלי לכירים, פירקתי ממנו את המליכים לראש שלו וחיברתי לברגים בחוט. חשוב להקפיד לעטוף ולבודד את המגעים כדי לא להתחשמל (לא משנה איך גיליתי)
באחד מספריו, מספר דן אריאלי על מחקר שערך. במהלך ניסוי, נתבקשו תלמידים לפתור דף עם תרגילים בתמורה לתשלום סמלי. כשסיימו את הדף הגישו אותו לבוחן ששילם להם את הסכום המובטח. הניסוי נערך בשלושה תסריטים: בראשון הם נתבקשו לרשום את שמם, הבוחן סקר את הדף שלהם ושם את הדף בערמה. בשני הם לא רשמו את שמם, הבוחן הציץ קלות לפני שהניח את הדף, ובשלישי הדף נגרס מול עיניהם מבלי שנבדק כלל.
המסקנה הברורה מהניסוי היא שאנשים הם לא רובוטים שיעשו כל דבר בשביל כסף, אלא רוצים גם להרגיש שעבודתם מקבלת הערכה ותורמת ערך.
ואכן מנהלים מודרניים רבים דואגים להביע הערכה מתמדת לעובדים, ומסבירים ארוכות על הערך המוסף שהמוצר תורם לאנושות. אבל בדיוק כמו ילדים, עובדים מסתכלים על מה אתם עושים ולא רק מה אתם אומרים, וייתכן שאתם גורמים להם להרגיש שעבודתם נגרסת מול העיניים, ואתם לא מודעים לזה בכלל.
Continue reading איך (לא) להרוס לעובדים את חדוות היצירהThis is my solenoid motor. I started this project 3 years ago, and every now and then made some progress, and then forgot about it for another year.
It all started with a simple whatsapp messages on a whatsapp group
hmmmm…. that’s a nice callsign…. have I’ve worked him before?
of course I had all the information available at my fingertips, if I was near my computer. but I had to get of the couch for this. if only I had my logbook as an iphone app, I thought
Since I wrote my own logging program, it shouldn’t be too hard to port it into a mobile app, or so I thought.
The Simon game was introduced in 1978 and been very popular ever since. Personally, I’m not very good at memory games, so I’ve decided to create a machine to help me. I’ve wanted to build such a machine for a long time, but as I’m not a mechanical designer, I could not find a practical solution that would hold everything I needed in place.
Lately I’ve got some inspiration from 3d wood puzzles, and RC airplane flight control surfaces using servo motors, and I finally had a basic idea of how It should look like.
Continue reading a machine that beats the electronic Simon gameI’m a big fan of project management tools, especially bug & issue trackers. back in the day when I was leading a big development team with multiple projects and clients, we’ve implemented Jira, and with all the growing pains, in the end it was a big success.
now days, my requirements are very simple. I’ve got one project at the startup I’m working, and one pet project (actually, several pet projects, but only one at a time). and although we practice agile at work with kanban boards on jira, lately I found myself more than once jotting down my tasks on a piece of paper permanent on my desk.
לאחרונה גדלה אצלנו אוכלוסיית חיות הבית. שני השרקנים שהבאנו התגלו כשרקניות ובהריון מתקדם, בקיצור שמח, יש הרבה פיות להאכיל, וצורך לעשות את זה כמה פעמים ביום. אז בהיותי מהנדס בלתי נלאה חשבתי איך לבנות מכונה שתעשה את זה באופן אוטומטי.
חיפשתי כל מני רעיונות לפתרון, ובסוף החלטתי החלטתי להתבסס על מיכל של קורפלקס עם מנגנון לחלוקה שקניתי ב60 בחנות לכלי בית
Continue reading מאכיל אוטומטי לחיות מחמדבהשראת חנוכה שבדיוק נגמר ערכתי ניסוי נחמד ובניתי מנוע רקטה מחומרים ביתיים
בגלל שזה מסוג הדברים שיותר כיף ממש לראות, העליתי גם סרטון ליוטיוב