(או: למה אנחנו חייבים להתחכם?)

הרבה מילים נשפכו על מידת ציות האוכלוסייה להוראות הקורונה, והאמון שיש או אין לציבור בגורמים הרשמיים. אינני בא לתת תשובה לנושא אך בשיחה עם חבר עלו כמה נקודות מעניינות

הטיעון המרכזי היה שלאזרח הנורמטיבי במדינות מערביות אין צורך בלחפש ”דרכים עוקפות” או התחכמויות. למה? כי הוא ממושמע ומבין שצריך לציית להנחיות. ואם כולם היו נוהגים לפי ההנחיות (שתכלס הן די פשוטות: תלבשו מסכות ותרחצו ידיים) אז לא היינו במצב שבו אנחנו היום בפתחו של סגר שני.

אז למה אנחנו לא כמו אזרחי אירופה הממושמעים ? גם כשזה עולה לנו בבריאות תרתי משמע?

אחת התופעות המוזרות שקורות בזמן האחרון הוא התנהגות הבורסות בארצות הברית. בזמן שמגפת הקורונה משתוללת ברחבי המדינה וגובה אלפי קורבנות, עשרות מליונים של מובטלים ואין ספור חברות נסגרות בכל יום, וול סטריט חווה עליות שערים.

אינני מתיימר לתת הסבר כלכלי לעניין, קטונתי מלהסביר דברים שגדולים וחכמים אינם יודעים. אבל זה הזכיר לי פגישה שהייתה לי פעם עם אחד המנכ״לים הבכירים בהייטק הישראלי. החברה שניהל נסחרה בבורסות ברחבי העולם במספרים שגרמו לי סחרחורת. באותה תקופה שנפגשנו ערך המניה ספג מכה וצלל בכמה סדרי גודל (אל דאגה, עדיין דובר במיליוני דולרים). מן הסתם, הנושא עלה גם בשיחתינו והוא שיתף אותי בכמה מהבנותיו בנושא.

Six years ago we opened a startup with the hope of providing online tools for psychotherapists. At the time we encountered a lot of resistance from the medical community and mental healthcare practitioners. 

The need for online therapy was obvious to me from the beginning. We met so  many people who needed remote assistance. People who are living in rural areas, people with physical disabilities or victims of shame related issues like drug abuse and prostition that will not go and meet with a “conventional” professional. 

Back then, suggesting that patients and practitioners will not be sitting in the same room, was considered blasphemy. Introducing technology and getting people sit in front of a screen was heradory. Regulatory problems were piling up. It seemed therapists were not immuned themselves from the fear of change.

Fast forward to current days and we are in the middle of the coronavirus cricess. Whole communities are on lockdowns, health organizations are suggesting social distancing and avoiding meetings and gatherings. Diagnosed patients are quarantined.

There is a lot of confusion and frustration in the public. It’s been a long time since humanity had more questions than answers. The lack of data ignites fear of the unknown. What we do know is not less troubling. And getting outside the daily routine causes a lot of anxiety.

So in a sense the COVID19 is highlighting both need and solution legitimacy. I also see tech companies are finding solutions to overcome the issues, in order for  people to receive the help they need.

For us, it’s too late. We ran out of funds and closed shop. But it’s always fun to look back, feel self righteous and say I TOLD YOU !