Blog

תיקון קטן מסוף השבוע: נמאס לנו מהכח הלא פרופורציונאלי שצריך להפעיל על השלט כדי להדליק ולכבות את הטלויזיה. נכון אפשר להחליף בפחות מ50 ש״ח אבל מה הכיף בזה ?

דבר ראשון מפרקים את השלט. יש בורג קטן שמתחבא מאחורי הסוללות ואחר כך ברגישות ובנחישות מפרקים בעזרת מברג את שני חלקי הפלסטיק לאורך החריץ.

שני החצאים יראו כך

דבר ראשון ניסיתי לנקות את המגעים בשני הצדדים עם חומר לניקוי מעגלים אבל זה לא עזר. ולכן לא היה מנוס מאמצעים קשים יותר. גזרתי חתיכה קטנה של נייר אלומיניום (כזה כמו של האוכל) והדבקתי עם טיפה דבק לחלק הגומי של הכפתור

מחכים שייתיבש, בודקים ומרכיבים בחזרה.

פרויקט פשוט ויפה.

קונים קופסא של קרם ידים ניוואה ומצלמת רשת סינית פשוטה. נותנים את הקרם לאשה, אני מקבל את הקופסא. קודחים שני חורים: אחד לכבל הusb והשני לעינית. דרך הראשון משחילים כבל הכי ארוך שיש (אחרי שגוזרים לו את הראש המיותר) ועל השני שמים חתיכת פלסטיק שקוף (עטיפה של דיסק שלא אוהבים). מדביקים עם ה-מ-ו-ן סיליקון ושמים להתייבש למשך יום.

עכשיו שמים במים ובודקים שאין נזילות. אם הכל יבש, אפשר להמשיך. מפרקים את הקופסא של המצלמת רשת ולוקחים את האלקרוניקה. אם יש לד כחול אפשר לנתק אותו. מדביקים היטב בעזרת דבק חם את המצלמה בתוך קופסאת קרם הידים, אפשר ומומלץ לחבר את המצלמה למחשב ולוודא שהמיקום מתאים מול החלונית השקופה. חותכים את הכבל המקורי ומלחימים את הכבל שהעברנו דרך הסיליקון.

כל מה שנישאר זה להוסיף קצת משקל כדי שהקופסא לא תצוף (אני הכנסתי 6 מטבעות של חצי שקל) ללפף טפלון נגד עין הרע על ההברגה של המכסה. ולמקם יפה בתוך האקווריום.

לי יש מחשב שממילא שולט על האקווריום, אז התחברתי אליו והתקנתי את תוכנת motion כשרת רשת.

ועכשיו אני יכול לסוע לטייל בעולם ולבדוק מה שלום הדגים שלי מכל מקום באמצעות הטלפון.

אם לא לילה וחושך אתם יכולים לראות בlive מה קורה…

כשהייתי בן כמה חודשים, נסעתי יחד עם הורי לגור בארצות הברית לכמה חודשים. אבי, שהיה מהנדס צעיר התחבב על יהודי אמריקאי אמיד בשם מר ג׳וזף גרבר. הנ״ל ביקש שאבי יבוא וילמד את מה שעושה החברה שלו, בכדי להביא את הטכנולוגיה לארץ (ובאותה הזדמנות לימד אותו איך מנהלים חברת הייטק). כעבור כמה שנים, כשעזבנו את באר שבע וחזרנו לגור במרכז הארץ, אבי עבד בחברה שעיסוקה היה פלוטרים : מכשירים שיודעים לצייר. במשך הרבה שנים קישטו את משרדו ציורים שונים של גרפיקת מחשב והוא השתמש רק בעטים מתוצרת ״פנטל״ ששימשו את הפלוטרים בעבודתם.

כאשר הפכתי למהנדס אלקטרוניקה בעצמי, התוודעתי לתרומתו של מר גרבר לתעשיה. ה״גרברים״ כפי שהם מכונים בחיבה הם התקן דה-פאקטו של יצור מעגלים מודפסים עד ימנו אלה. אגב, גם עולם האופנה חייב לו רבות שכן מכונות חיתוך הבדים מבוססות על המצאה נוספת שלו (אחת מכ-650 פטנטים שהוציא).

חיבתי ליצירת מעגלים כבר פורסמה ברבים. אבל המון זמן לא התעסקתי עם זה. אחת הבעיות היתה העברה של השרטוט אל לוח הנחושת. בזמנו השתמשתי בהדפסת לייזר על שקף וגיהוצו למעגל. אבל זה תמיד לקח המון נסיונות. לאחרונה ראיתי מספר מאמרים שגרמו לי לחזור לנושא ולרעיון של לצייר את המעגל ישירות על הלוח עם טוש בילתי מחיק.

זה העלה בי את המחשבה לשלב תחביב נוסף שלי, מדפסות תלת מימד. הרעיון הוא פשוט: לחבר עט לראש המדפסת ולהשתמש בה כפלוטר. עט שהמחשב יכול להזיז על הדף בכל הכיוונים כולל למעלה-למטה.

כמובן שאת הכל כבר עשו לפני. ישנם אנשים שהשתמשו במדפסת כדי לצייר בחומרים שונים ומסוגי מדיה שונים. אבל איך לצייר קבצי גרבר לא מצאתי (לא בצורה נוחה לפחות). אז לא התעצלתי, הדפסתי מתאם כדי לחבר את הטוש למדפסת, ואז פתחתי את עורך הטקסט וכתבתי סקריפט פייטון קצר שממיר את קובץ הגרבר לgcode שהמדפסת מסוגלת להדפיס.

התוצאה עדיין מאוד ראשונית, ולא מאפשרת ליצור כרגע מעגל מודפס עובד. אבל מבחינתי, הרגשתי צביטה בלב.