הייטק במטבח

על פניו אין יותר שונה מענף ההיטק וענף המסעדנות. בעוד אחד מנסה ליצור תגליות חדשות שישנו את העולם, השני עוסק בצורך אנושי בסיסי וקבוע לאכול.

התוכנית ״מהפכה במטבח״ מציגה תמונה מעניינת בקווי הדימיון בינהן, והצפיה בה מעניינת מהבחינה הניהולית לא פחות מהצד הקולינארי.

nanuet diner

הפורמט המיובא פשוט ומוכר: אל עסק שנימצא כפסע מפשיטת רגל מגיע שף מנוסה שנוזף בבעלים, מלמד את הטבחים לבשל ומתקן בהינף יד את בעיות השירות. במקור האנגלי היה זה השף גורדון רמזי שקנה את עולמינו עם התקפי הזעם שלו, בגרסא המקומית מככב השף אסף גרנית.

כשבוחנים את הנתונים מתחיל הדימיון לתעשיית ההיטק לצוץ. אנשים בלי מושג במסעדנות מצליחים לגייס מספיק כסף כדי לפתוח מקום כי זה נראה להם מגניב, מהר מאוד הכסף אוזל והמקום נסגר תוך שנה-שנתיים. נשמע לכם מוכר ? אחוז ההצלחה גם מזכיר מאוד את אחוזי ההצלחה בהייטק מה שהופך את שתי התעשיות לבעלות סיכון גבוה.

בראיון איתו מציג גרנית את הרעות החולות של התעשיה לדעתו: אגו וחוסר ניסיון.

הדבר מתחדד עוד יותר כשמשווים את הפורמט הבריטי והישראלי. בעוד בתוכנית המקורית מקבלים בעלי המסעדות והעובדים בשימחה את דברי המנטור שבא לעזור להם, הרי שבארץ הם מתווכחים איתו, בועטים ושורטים לאורך כל הדרך. התגובות רגשיות, מסרבות להכיר במציאות ובעובדות, ובטח ובטח בניסיון של העומד מולם. הם ישכנעו את עצמם שכל העולם סביבם שוגה, העובדים האחרים מטומטמים, הלקוחות טועים וטעם זה בכלל עניין סוביקטיבי.

ידוע שהאופי הישראלי נושא איתו תכונות יחודיות, ואין ספק שחלקן טובות אך חלקן פחות. כל אחד מכיר את הרצון של העובד הישראלי להיות מנהל. הוא הרי יודע יותר טוב מכולם, ואם רק היו נותנים לו את ההזדמנות הוא היה מזניק את החברה להשגים חסרי תקדים.

אבל כידוע העולם אנטישמי ולא תמיד קשוב לנו. אני זוכר פגישה עם אחד הלקוחות קצת לאחר שלקחתי לידי ניהול חברה. על אף שהכרנו אחד את השני מפגישות מסדרון, רציתי לשמוע על תוכניותיו לעתיד וכיצד ניתן להדק את שיתוף הפעולה. במקום זאת זכיתי לסקירה מעמיקה ומרתקת על החברה שלי, ומכיוון שהייתי חדש החלטתי בעיקר להקשיב. בסיום השיחה הוא לחץ נירגש את ידי ואמר שזו היתה הפעם הראשונה שמישהו הקשיב לבעיות שלו ולא ניסה להסביר לו שזה הוא שלא בסדר.

גם מרצים מחו״ל מרבים לציין את התכונה הישראלית להתווכח על כל פרט טפל בכל שקף מיד עם הצגתו. מין צורך להוכיח ״כמה אנחנו חכמים״.

למעשה כל מה שנדרש הוא תקשורת בין בעלי העיניין. הבנה טובה יותר לצרכים ולרעיונות של הסובבים אותך, בין אם אלו עובדים או לקוחות, תמיד מחוללת פלאים. וגם אם הצד השני הוא לא הבמבה הכי צהובה בשקית, טוב לגלות את זה מוקדם ככל האפשר. והדרך לגלות את מה שנדרש עוברת בהקשבה.

הפתרון בדרך כלל פשוט מכדי להאמין, וקשה להאמין כמה רחוק 5 דקות של לסתום את הפה יביאו אותכם.

Pin It
(Visited 36 times, 1 visits today)

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *