לאחר הכנות מפרכות נסענו היום לנסות להטיס את הבלון. הדרמנו פעמינו וירדנו עד הגבול עם עזה. דווקא שם.
התחלקנו לקבוצת ניפוח הבלון וקבוצת בניית הpayload. לבסוף חיברנו בינהם.
דווקא ברגע הזה, באה רוח והעיפה את הבלון הגדול והיפה שלנו על הקרקע, שם קוץ מרושע במיוחד חורר אותו.
לא התיאשנו, וניפחנו שני בלונים חדשים. בזריזות חיברנו אותם למטען ושיגרנו. איזו שימחה והקלה היתה לראות אותו ממריא
אך השימחה היתה קצרת מועד. תוך כדקה לא הצלחתי לקלוט את המשדר העיקרי. למזלינו היתה גם קופסא עם חיבור סלולארי דרכו הצלחנו לראות את המיקום שלו, אך בגובה של 3000 מטר גם הוא כבר לא ניקלט.
ניסינו לחפש באזור, אבל זו בהחלט מחט בערמת שחט. מבואסים קשות נאלצנו להשלים עם העובדה שאיבדנו אותו ולא נצליח להציל את הציוד
כשחזרתי הביתה ניסיתי, מתוך סקרנות, לראות אם מישהו במקרה הצליח לקלוט את המשדר המישני שלי שמשדר בתדר חובבי רדיו (aprs). להפתעתי הרבה, הצליח חובב מנתניה לקלוט את השידורים בגובה (הגיע עד 4200 מטר!) ולתת לנו אומדן די טוב של אזור הנחיתה.
מחר ניסע שוב כדי לחפש את המטמון.
עדכון: נסענו לחפש באזור בעזרתו של ג׳יפאי חביב ורב תושיה. זה היה די חיפוש של מחת בערמת שחת. הסתובבנו והסתובבנו ולא מצאנו. נצתרך לחשוב על מנגנוני איתור חילוץ טובים יותר, ולהתחיל לבנות הכל מחדש…