לוחות ניסוי לבניה של מעגלי אלקטרוניקה (boardboards בלעז, או מטריצות בפי העם) הם דבר נפלא. הן מאפשרות לך לבנות מעגלים בזריזות. כשלימדתי תלמיד בית ספר לתכנת בארדואינו יכולתי לבוא כל שבוע עם רעיון חדש של רכיבים שרציתי לחבר ואת הכל בנינו על מטריצות שפרקנו בסוף השיעור. גם היום אני משתמש בהן כדי לבדוק רעיונות שאני לא בטוח בהם לפני שאני מדליק את המלחם ובונה מעגל ממש (בדרך כלל בstripboard שזה הבן דוד של המטריצה)
לאחרונה מרגיש שבא לי לחזור לקרוא. כילד הייתי קורא המון, ועם השנים זה הלך ופחת. ועדיין זה נורא כיף לשקוע לעולם חלופי בין דפי הסיפור.
כדי לחסוך בעלויות ולמנוע כריתת עצים ניסיתי לפני כמה שנים לקרוא ספרים דיגיטאלים באייפד, אבל זה לא היה זה. אז הפעם העלתי מהאוב מכשיר קינדל שהיה שייך לאשתי. אולי הטכנולוגיה של המסך e-ink תעשה את ההבדל
כבר הרבה שנים שאני רוצה לבנות גלאי מתכות, ולא מזמן נתקלתי במאמר שתאר גלאי כזה אבל עם טוויסט אלגנטי, שהייתי חייב לנסות אותו בעצמי. הגלאי מבוסס תוכנה.
כל גלאי המתכות מתבססים על תכונה פיזיקלית פשוטה: סליל של חוט מוליך משנה את ההשראות שלו כאשר הוא נמצא ליד מתכת. השראות זו היכולת להתנגד לשינוי הזרם הזורם דרכו. כאשר אנחנו מזרימים זרם חשמלי דרך סליל, הוא מייצר שדה מגנטי. ככה למשל עובד אלקטרומגנט. אבל השדה הזה משרה בסליל עצמו מתח בכיוון ההפוך לזה שחיברנו וזה מייצר זרם שמתנגד לשינוי שגרמנו. ההשראות תלויה בהרבה גורמים, אבל מה שמעניין אותנו היא התלות בחומר שעליו מלופף הסליל. (מחשבון ערך סליל)
כדי לגלות את המתכת אנחנו בונים מעגל שמשתמש בשינוי בהשראות בנוכחות המתכת כדי לסמן לנו את המצאותה. דרך פשוטה למימוש תהיה לבנות מתנד שהתדר של הציפצוף שהוא מפיק משתנה עקב השינוי בהשראות. גלאים מתוחכמים יותר ישמשו בשני סלילים, אחד משדר ואחד קולט, כדי שיעבדו כמו שנאי. במאמר שקראתי מוצא מעגל בסיס והעיבוד אחר כך מבוצע בתוכנה על ארדואינו, וזה כבר מעניין.
(more…)ציאנוטייפ, או הדפסת שמש בעברית, הוא תהליך פשוט ליצירת הדפסים שפותח לפני 180 שניה ומוכר בעיקר בגלל הגוון הכחול העמוק שלו. השיטה היתה נפוצה מאוד ביצירת עותקים של שרטוטים הנדסיים, כך שגם היום הם נקראים באנגלית blueprints.
כדי ליצור את ההדפס מערבבים שני חומרים (פריק אלומיניום סולפט ואשלגן פריציאניד) לתמיסה רגישה לאור אולטרה סגול (uv) אותה מורחים על הדף. על הדף מניחים שקף ועליו התמונה שרוצים להדפיס ואת כל זה מניחים בשמש. היכן שהחומר חשוף לאור, יתקבע הצבע הכחול, ואילו האזורים המוסתרים על ידי הקווים על השקף ישארו בהירים. זהו למעשה תהליך מאוד בסיסי ואיטי של צילום.
(more…)Insulin pumps are nothing new. they have been around for decades, easing the administration of insulin to diabetes patients. most pumps look like an old ipod device, with a flexible tube going into the infusion set that punch through the skin and delivers to needed medicine to a fat tissue in the body. the omnipod dash combines all those element into one package the roughly side of a matchbox. the small size does limit the amount of insulin carried on board, but it well suited to children and adults that react to smaller doses.
the design restrictions of medical equipment are ample. and making such accurate device that is cheap enough so it can be discarded after only 3 days of work is an amazing feat. so I could not resist the temptation of opening up a used device and find out what’s inside.
(more…)בחג התארחנו אצל חברים. אחד האורחים סיפר כי הוא מוכר יצירת אומנות כNFT. ״אתם לא מבינים, זה דבר אחר לגמרי״ אמר וכולם הצטרפו לשיחה ומילים כמו 0.6 איטריום נזרקו לאוויר
אני חייב להודות שאני טיפה סקפטי. כמי שחווה את בועת הדוט קום וסיפורי ה״כלכלה החדשה״ אני נוקט גישה זהירה לסיפורים על עולם חדש ומופלא. אני גם לא מאמין בהתעשרות בין לילה ללא מאמץ.
זה כמו לקנות אמנות, הוא ניסה להסביר. הערך רק עולה. אבל במקרה של אומנות יש לך פיקאסו לתלות על הקיר. פה אין לך כלום. זה פיקציה. הקשנו.
פורטרן היא הסבתא רבא של כל שפות התכנות. היא היתה שפת העל הראשונה. כבר ב1969 יוצרי בייסיק (שהושפעו ממנה רבות) תיארו אותה כמיושנת. מה שלא מפריע לה להיות רלוובנטית גם היום. אם אתם משתמשים בתחזית מזג אויר, ניתוח של פיצוצים גרעינים, סימולציה של חורים שחורים או כל דבר שמצריך ספרית חישובים מתמטית כבדה אתם כנראה נסמכים עליה.
לפני זמן מה פרסם חנן כהן בארכיון ספרות המחשוב הישראלי שהוא סרק את ספר הלימוד של כאוניברסיטה העברית. וכחובב היסטוריה של המחשוב זה פגע בשני עצבים חשופים. ראשית זה נראה כמו אחיו התאום של ספר ללימוד פסקל מאותה הוצאה שהוא הראשון קניתי כנער אחרי שמצאתי עותק בסיפריה של אורט סינגלובסקי. הסיבה השניה שוכנת במחיצת הארכיון במחשב שמכיל קודי מקור ישנים שהעתקתי מהמחשב עבודה של אבא שלי ז״ל.
זהירות: אל תנסו את זה בבית
אחד הדברים שאני הכי אוהב זה לקחת פרויקטים ידועים ולגייר אותם למציאות הישראלית. וזה בדיוק כזה מין פרויקט. אפשר למצוא ביוטיוב הרבה סרטים שמסבירים איך לבנות תותח שכזה (חפשו spud gun(. אבל רובם משתמשים בצנרת אמריקאית וב pvc cement שאין להשיג בארץ
בטמבוריה המקומים קניתי את החלקים הבאים
החיבור של החלקים נעסה בכח כאשר הגומיות מייצרות את האטימה.
לצורך מנגנון ההצתה, קדחתי שני חורים קטנים והברגתי דרכם ברגים שחיזקתי עם אומים ודיסקיות. עשיתי מבנה די מפואר כדי ליצור מרווח קטן בין שני המוליכים, אפשר היה גם סתם לעקם את הברגים. מהצד החיצוני לקחתי מצת חשמלי לכירים, פירקתי ממנו את המליכים לראש שלו וחיברתי לברגים בחוט. חשוב להקפיד לעטוף ולבודד את המגעים כדי לא להתחשמל (לא משנה איך גיליתי)
באחד מספריו, מספר דן אריאלי על מחקר שערך. במהלך ניסוי, נתבקשו תלמידים לפתור דף עם תרגילים בתמורה לתשלום סמלי. כשסיימו את הדף הגישו אותו לבוחן ששילם להם את הסכום המובטח. הניסוי נערך בשלושה תסריטים: בראשון הם נתבקשו לרשום את שמם, הבוחן סקר את הדף שלהם ושם את הדף בערמה. בשני הם לא רשמו את שמם, הבוחן הציץ קלות לפני שהניח את הדף, ובשלישי הדף נגרס מול עיניהם מבלי שנבדק כלל.
המסקנה הברורה מהניסוי היא שאנשים הם לא רובוטים שיעשו כל דבר בשביל כסף, אלא רוצים גם להרגיש שעבודתם מקבלת הערכה ותורמת ערך.
ואכן מנהלים מודרניים רבים דואגים להביע הערכה מתמדת לעובדים, ומסבירים ארוכות על הערך המוסף שהמוצר תורם לאנושות. אבל בדיוק כמו ילדים, עובדים מסתכלים על מה אתם עושים ולא רק מה אתם אומרים, וייתכן שאתם גורמים להם להרגיש שעבודתם נגרסת מול העיניים, ואתם לא מודעים לזה בכלל.
(more…)This is my solenoid motor. I started this project 3 years ago, and every now and then made some progress, and then forgot about it for another year.
