דומה שאין דבר יותר ישראלי מהמשפט ״יש לי רעיון לסטארט-אפ״ וחברו הטוב ״בואנה, זה רעיון לסטארט-אפ״. כיאה למעמדינו כאומת הייטק, המח היהודי לא נח וממציא כל רגע עוד רעיונות בדרך לאקסיט המובטח.

לא מזמן השתתפתי בכינוס שכלל מספר יזמים צעירים. הרשמים שליוו אותי בדרך הביתה, יצרו כמה סדקים בתדמית ה״סטרטאפ ניישן״ שבה כל אחד יכול להפוך בן לילה למליונר

היזמים הצעירים היו נמרצים וחדורי מוטיבציה, אבל אחרי שיחה קצרה מתברר שרובם אינם מודעים לקשיים, או אפילו לדרך הנדרשת כדי להפוך את הרעיון שלהם למוצר מצליח. רבים מהם סיימו את הלימודים ומעוניינים לנסות את מזלם כיזמים לפני שמתקבעים בעבודה מסודרת. סוג של המשך מסלול התיכון-צבא-טיול בחו״ל.

לשלבים הראשונים במסלול זה אפשר למצוא הרבה מידע ועזרה שיעזרו לך להתמודד עם העתיד. ישנן סדנאות הכנה לכושר קרבי, קורסי הכנה לפסיכומטרי, הרצאות ואתרים שיעזרו לך לתכנן את הטיול בכל נקודה על המפה שרק תחפוץ.

אבל לשלב הראשון בחייהם כבוגרים, נראה שהם מגיעים חסרי מוכנות והכרה של המושגים הבסיסים. נכון שחלק מרוח הנעורים היא לעשות הכל בעצמך, אבל אין שום סיבה לא ללמוד מנסיונם של אחרים, במיוחד כשהמחיר, במיוחד הכלכלי, יכול ללוות אותך עוד זמן ארוך.

גם אם נשים רגע את הכסף בצד, כיזם/ית זה הולך להיות הבייבי שלך, ואתם הולכים להשקיע בזה ימים כלילות ואת כל נשמתכם. וזה הכל אישי. ההצלחה של המיזם זו ההצלחה שלך. לגבי הכסף, יש פה איזון בין המשאבים שתביא מהבית ובין על מידת השליטה שתצטרך לוותר תמורת כסף מבחוץ.

וגם אחרי שיש לנו מספיק כסף לממן את הפרויקט, נשאלת השאלה איך ״מבזבזים״ אותו בצורה מיטבית.

אולי הגישה שלי טיפה פרנואידית, אבל אחד הדברים הראשונים שצריך להבין, זה שהסטטיסטיקה עובדת נגדכם. הממוצע בתעשיה הוא שאחד מכל 50 סטארטאפים מצליח. והנתון הזה הוא של הקרנות הממנות. כלומר זה לא כולל רעיונות הזויים, אלא יזם שהצליח לשכנע משקיע רציני שהרעיון מספיק טוב כדי שיתן לו כסף

בפוסטים הבאים אשתדל לתת כללי ״עשה״ ו״אל תעשה״ כדי להדגיש את הנקודות החשובות ולתת לכם סיכויים יותר טובים להצליח